אסדות הגז, המדוברות כל כך בחדשות, תמר ולוויתן נחשבים כמבנים הנדסיים מורכבים והושקעו בהן מאות מיליונים שקלים. החיים על אסדות הגז הן ראשית מקום עבודה אבל בגלל השהייה הארוכה על האסדה הן גם בית.
העבודות על האסדות מתבצעות במרחק גדול מהחוף ובמשמרות של 24/7. 365 ימים בשנה. הצוותים הישראליים באסדה מתחלפים ביניהם במשמרות וכמו טבח צבאי שעובד שבוע/שבוע כאן העבודה היא שבועיים/שבועיים. קרי שבועיים של עבודה ושבועיים של חופשה בבית. "ההסעות" לאסדות מתבצעות במסוקים או בספינות מנמלים בחופי הארץ.
בכל תחילת משמרת יש BRIEFING (מפגשים קצרים) ובהן מדגישים את החשיבות של שמירה על בטיחות בעבודה, ריענון כללי עבודה תיאום וסנכרון בין הצוותים הרבים והשונים והמשימות השונות.
היציאה הביתה היא אחת לשבועיים. הגעה לאסדה וחזרה ממנה מתבצעת באמצעות מסוק או ספינה. לכן "אפטר" או קפיצה הביתה אינה אפשרית.
כל עובד.ת מתמחים במירכת ספציפית ע"ג האסדה ומתמקצעים בה לאורך כל תקופה העבודה. העבודה בכללה ממזכה במענק
עבודה מועדפת.
גובה המענק הנו 9,950 ש"ח בתום שישה חודשי עבודה בלא פחות מ 150 ימי עבודה.
בקפיטריה של האסדה מוגשות במהלך היום והלילה ארוחות. תפריט הארוחות מגוונות ומורכבות ממנות בשריות, עוף ודגים לצד ארוחות צמחוניות, ארוחות בוקר, בר סלטים ופינוקים מתוקים.
מה עושים בזמן הפנוי? יש באסדה חדרי כושר, אולם סרטים, חדרי משחקים, ספרית ספרים ומקומות למפגשים חברתיים.
חדרי הלינה הם משותפים ובכל חדר שירותים ומקלחת. יש על האסדה צוותי ניקיון/הכביסה אשר דואגים שהחדרים יהיו נקיים וכמו כן דואגים לכל שירותי הכביסה. חברות המפעילות את האסדות מגייסים עובדים ועובדות בקרה החיילים המשוחררים והעבדות מזכאות במענק עבודה נדרשת. כמו כן יש גיוס של בעלי מקצוע כגון חשמלאים/יות, מכונאים/יות ועובדי/ות תפעול.
